מערכת העיכול היא מערכת מורכבת הכוללת איברים רבים, לרבות חלל הפה, הוושט, הקיבה, המעיים (המעי הדק והגס), הלבלב, הכבד, כיס המרה, פי הטבעת והרקטום. מחלות שונות עלולות להתפתח בכל אחד מאיברי המערכת ולהשפיע על תהליך העיכול כולו.
הכבד הוא איבר המעורב בתהליך המטבוליזם של סוכרים, שומנים וחלבונים המגיעים ממערכת העיכול, והעברתם למערכת הדם. בנוסף, הכבד אמון גם על ייצור של מיצי מרה ומשמש כאתר לניקוי רעלנים מהגוף. תפקיד חיוני נוסף אותו ממלא הכבד בגופינו הוא אחסון של חומרים חיוניים, כגון ברזל וויטמינים מסוימים והפרשתם בעת הצורך.
קיימים מצבים רפואיים רבים היכולים להתפתח בכבד, אולם המחלות הנפוצות ביותר הן כבד שומני, מחלות כבד על רקע שתיית אלכוהול, הפטיטיס B ו-C ומחלות כבד אוטואימוניות וסיבוכים של מחלות הכבד השונות כגון- שחמת כבד וסרטן הכבד.
ברוב המקרים הבדיקה הראשונה הנדרשת לאבחון של מחלת כבד היא בדיקת דם לבחינת קיום של הפרעה באנזימי הכבד. אם התקבלה תוצאה חיובית, יתבצעו בדיקות מתקדמות יותר הכוללות -בדיקות דם לאיתור מחלות כבד שונות והדמיות מתקדמות יותר כגון: בדיקת פיברוסקאן – אולטרסאונד ייחודי אשר מדגים את רמת הצטלקות והשומניות בכבד.
הוושט היא צינור שרירי שדרכו עובר המזון מחלל הפה, דרך הוושט ועד לקיבה ומשם למעי הדק. הוושט אמונה על מעבר חד כיווני של תוכן הקיבה – מחלל הפה מטה, ומניעת מעברו אל קנה הנשימה.
מחלות הוושט הנפוצות הן דלקת בוושט (אזופגיטיס), תסמונת בארט ו-GERD (ריפלוקס קיבתי ושטי), הפרעות תנועתיות של הוושט, צרבות וכן גידולי וושט. האבחון נעשה ע"י בדיקות, כגון גסטרוסקופיה, שיקוף וושט וקיבה, PH מטריה ומנומטריה של הוושט.
הקיבה היא איבר דמוי שק או כיס בצורת אגס, העשוי שלוש שכבות שרירים. הקיבה היא האיבר הרחב ביותר במערכת העיכול. בגוף האדם, היא מונחת מתחת לסרעפת, בחלק העליון של חלל הבטן נכנס המזון מהפה דרך הוושט. באמצעות השרירים והפרשות הקיבה, הכוללות חומצות, אנזימים וחומרי סיכה, מתחיל תהליך העיכול. למעשה, בחלל הקיבה מתקיים עיבוד ראשוני של חומרי המזון לפני כניסתם למעי הדק והמשך פירוקם.
הליקובקטר פילורי ומחלות אוטואימונית שנגרמות בעקבותיו, גסריטיס (דלקת בקיבה), פוליפים בקיבה ושינוי בהרגלי היציאות (עצירות ושלשול)– אלו הן התופעות השכיחות יותר שמהן נוטים מטופלים/ות לסבול בקיבה.
המעיים בנויים כצינור המתמשך משוער הקיבה ועד פי הטבעת. המזון המעובד שעובר דרך הקיבה מגיע אל המעי הדק, בו מתבצעים תהליכי פירוק וספיגה של חומרים כגון חלבונים, שומנים, סוכרים, ויטמינים, מלחים ומים. המזון שלא עבר תהליכים אלו ממשיך אל המעי הגס, בו נספגים עוד מעט מים, מלחים ושומן. מה שלא נספג ממשיך אל החלחולת ולבסוף יוצא מן הגוף.
מחלות מעי דלקתיות הן שם לשתי מחלות: קרוהן וקוליטיס כיבית. מחלות אלו מתאפיינות בדלקת במעי הגס או הדק והן מתבטאות בשלשול ממושך, בכאבי בטן ממושכים, באפטות ובפריחות עוריות.
כיצד ניתן לאבחן מחלות מעיים?
בדרך כלל ניתן לאבחן מחלות אלו על ידי בדיקת קלפרוטקטין בצואה ובדיקת קולונוסקופיה, המאפשרת הסתכלות לתוך דרכי העיכול התחתונות.
מה כולל הטיפול במחלות מעיים?
הטיפול במחלות אלו יכלול לרוב שילוב של טיפול תרופתי והתאמה תזונתית.
הלבלב הוא בלוטה בחלל הבטן שתפקידה להפריש מיצים המכילים אנזימים וביקרבונט לצינור העיכול לצורך פירוק המזון וכן הורמונים לזרם הדם לוויסות המטבוליזם בגוף, כגון גלוקגון ואינסולין, שתפקידם לווסת את רמות הסוכר בגוף.
המחלות השכיחות שיכולות להתפתח בלבלב הן פנקראטיטיס כרונית (דלקת כרונית של הלבלב) שיכולה להוביל לאי ספיקת לבלב. מחלות המתאפיינות בעיקר בנפיחות בטנית ושלשולים.
ניתן לאבחן מחלות לבלב באמצעות בדיקת אלסטאז בצואה. אלסטאז הוא אנזים אשר מהווה אינדיקציה לתפקוד הלבלב- רמות נמוכות עלולות להעיד על אי ספיקת לבלב. ברוב המקרים הטיפול במחלות אלו הוא באמצעות מתן של תוספי אנזימי עיכול.
גסטרוסקופיה היא בדיקה אנדוסקופית המאפשרת הסתכלות ואבחון של מצבים רפואיים שונים באיברי מערכת העיכול העליונה – הוושט, הקיבה והתריסריון. במקרים מסוימים ניתן אף לטפל במעמד הבדיקה. גסטרוסקופיה מתבצעת באמצעות החדרה של צינור גמיש – אנדוסקופ, המכיל מצלמה זעירה וסיב אופטי, דרך חלל הפה לאחר ביצוע סדציה. הסיב האופטי משמש כאמצעי תאורה והמצלמה מעבירה תמונות מהאיבר הרצוי אל מסך הנמצא בחדר הבדיקה. גסטרוסקופיה מתבצעת לרוב תחת טשטוש. לעיתים, לצורך קבלת תמונה ברורה יותר של מערכת העיכול העליונה נדרש ניפוח שלה באמצעות לחץ אוויר.
קולונוסקופיה היא בדיקה שכיחה המוכרת בעיקר כבדיקת סקר לאבחון מוקדם של סרטן המעי הגס. הבדיקה כוללת החדרה של צינור אנדוסקופי לאחר ביצוע סדציה דרך פי הטבעת אל חלל המעיים. מעבר להסתכלות ישירה על חלל המעי, בבדיקה ניתן גם לבצע פעולות שונות כמו הסרה של פוליפים מהמעי הגס, לקיחת דגימה (ביופסיה) והרחבת היצרות במעיים.
